סמל של ספרד
סמל ספרד הוא שלט אצולה אשר הוכר חוקית כסמל המדינה ב-5 באוקטובר 1981[1] והחליף את הסמל הזמני אשר בזמנו החליף את סמלה הרשמי של ספרד מתקופת שלטונו של פרנקו. הסמל משובץ על דגל ספרד.
השלט מסמל את הממלכות הישנות של ספרד, את היותה מונרכיה חוקתית ואת מיקומה הגאוגרפי.
משמעות הסמלממלכת קסטיליה הייתה אחת מממלכות ימי הביניים בחצי האי האיברי. הופעתה הראשונה כישות פוליטית אוטונומית מתוארכת למאה ה-9 לספירה. היא נקראה בתחילה רוזנות קסטיליה והייתה וסאלית של ממלכת לאון. מקור שמה הוא בטירות (בספרדית Castillos) הרבות שנבנו בשטחה. קסטיליה היא אחת הממלכות אשר מתוכן נוצרו כתר קסטיליה ומאוחר יותר ממלכת ספרד.
ממלכת לאון הייתה מדינה עצמאית באזור הצפון-מערבי של חצי האי האיברי. היא נוסדה ב-910 כאשר העתיקו הנסיכים הנוצריים של אסטוריאסלאורך החוף הצפוני של חצי האי את מקום מושבם העיקרי מהעיר אוביידו לעיר לאון. ב-1139 הפכו המחוזות האטלנטיים לממלכת פורטוגל, והחלק המזרחי, הפנימי יותר של הממלכה, הפך לחלק מממלכת קסטיליה ב-1230.
מ-1296 עד 1301 הייתה ממלכת לאון שוב עצמאית ואחרי האיחוד עם קסטיליה היא שמרה על מעמדה כממלכה עד 1833, עת מוזגה לתוך ממלכת ספרד המאוחדת, כאחד מאזוריה. ב-30 בנובמבר 1833 פורקה למחוזות לאון, סמורה, וסלמנקה. ב-1978 מוזגו שטחיה של ממלכת לאון, יחד עם שישה מחוזות מקסטיליה הישנה, לתוך הקהילה האוטונומית של קסטיליה ולאון.
ממלכת אָרָאגוֹן (או בשלב מוקדם יותר רוזנות אראגון) הייתה אחד הכוחות הבולטים בספרד של ימי הביניים. מרוזנות פיאודלית קטנה במאה ה-9לספירה הפכה אראגון לשליטה של חבל אראגון במאה ה-12, ומאוחר יותר, לאחר איחודה עם קטלוניה, לכוח צבאי משמעותי באגן הים התיכון. מתוך איחודה בסוף המאה ה-15 עם ממלכת קסטיליה נולדה ספרד של העת החדשה.
ממלכת נווארה (בספרדית: Reino de Navarra, בבסקית: Nafarroako Erresuma, בצרפתית: Royaume de Navarre), במקור ממלכת פמפלונה, הייתה ממלכה אירופית אשר שכנה בשני צידם של הרי הפירנאים לצד האוקיינוס האטלנטי.
ממלכת נווארה נוצרה כאשר מנהיג בסקי מקומי בשם איניגו אריסטה נבחר או הוכרז כמלך בפמפלונה (בשנת 824) והנהיג מרד נגד הסמכות הפרנקית האזורית.
החלק הדרומי של הממלכה סופח לתוך הכתר של קסטיליה ב-1513, ובכך נהיה חלק מממלכת ספרד המאוחדת. החלק הצפוני נשאר עצמאי, אך הוא נכנס לאיחוד פרסונלי עם צרפת ב-1580 כאשר אנרי השלישי, מלך נווארה, ירש את כס המלוכה בצרפת כאנרי הרביעי, מלך צרפת. ובשנת 1620 אוחד החלק הצפוני של נווארה באופן מלא עם ממלכת צרפת.
ממלכת גרנדה (ידועה גם בשם אמירות גרנדה) נוסדה בשנת 1228 לאחר ששושלת אל-מוואחידון הובסה בקרב לאס נאוואס דה טולוסה בידי הממלכות הנוצריות בצפון. כתוצאה מהתבוסה, עזב הנסיך אידריס את חצי האי האיברי כדי לרשת את ראשות האל-מוואחידון בצפון אפריקה, ובמקומו עלה המנהיג השאפתן אבן אחמר שייסד את השושלת המוסלמית ששרדה לזמן הארוך ביותר בחצי האי האיברי - שושלת בנו-נאסרי.
ממלכת גרנדה נוסדה כטאיפה על ידי זאווי בן זירי אשר הוא וצאצאיו שלטו בה עד לעליית אל-מוואחידון ב-1146. לאחר הקרב המכריע בלאס נאוואס דה טולוסה, התפרקה ממלכת המואחידון בספרד ובמקומה עלו מס' ממלכות מוסלמיות קטנות. אחת מהם, ממלכת גרנדה נוסדה על ידי שושלת בנו-נאסרי ב-1228. במשך קיומה נודעה גרנדה כמרכז יהודי גדול, והמוניטין של גרנדה כמרכז יהודי היה גדול כל כך עד שהיא כונתה על ידי הערבים כ"גרנדת אל-יהוד" (غرناطة لليهود = גרנדה של היהודים)[1].
כתר ממלכת ספרד (ספרדית: la Corona Real de España) הידוע גם ככתר אלפונסו מספרד הוא סמלה של המלוכה הספרדית ושימש בטקסי ההכתרה של מלכי ספרד מאז המאה ה-18 ככתר ההכתרה.
הכתר עשוי זהב, כולל 8 חצאי קשתות המקושטות בפנינים אשר מחוברות לנזר בשמונה פרחים. בראש של הכתר גלובוס כחול הנושא צלב מוזהב ועליו סימון מוזהב שלקו המשווה וחצי קו אורך. בסיס הכתר מקושט בפנינים, אבני אודם וברקת.
המלך האחרון אשר הוכתר בכתר זה היה המלך חואן הראשון בשנת 1379 כאשר כל מלכי קסטיליה ולאון, ולאחר מכן מלכי ספרד עלו לשלטון באמצעות הכרזה מלכותית, למרות שכתר זה הוצג בטקס ההכתרה שלהם. כך הוכרז חואן קרלוס הראשון כמלך ספרד בשנת 1975 כאשר לצידו הוצגו כתר הממלכה ושרביטה.
הצגתו הפומבית האחרונה של הכתר הייתה בלוויתו המלכותית של אלפונסו השלושה עשר בשנת 1981 באל אסקוריאל, כ-45 ק"מ צפונית-מערבית למדריד.
עמודי הרקולס (לטינית: Columnae Herculis, יוונית: Ηράκλειες Στήλες) הוא השם שניתן בעת העתיקה לשני צוקים בכניסה למצר גיברלטר, שסימלו את קצה העולם שהיה מוכר אז. העמוד הצפוני הוא צוק גיברלטר השוכן בטריטוריה הבריטית שמעבר לים גיברלטר, ועל תואר העמוד הדרומי מתחרים הר אצ'ו בסאוטה וג'בל מוסא השוכן במרוקו.
סמל דמוי כתר נפוץ בדגלים, בסמלים ובמטבעות של מדינות רבות, כמייצג של כתר המלוכה בהן. באופן דומה מופיע הכתר גם בשלטי אצולה למיניהם. בבתי מלוכה מסוימים, כגון בית המלוכה הבלגי, מעולם לא היה כתר ממשי, אלא רק סמל של כתר. לעתים משמש סמל הכתר לייצוג מעמד דתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה